ביוגרפיה של חיים סוטין

חיים סוטין (1893 - 9 באוגוסט 1943), צייר יהודי, יליד בלארוס אשר חי משנת 1913 בצרפת והתבלט בציוריו האקספרסיוניסטים.

תולדות חייו--

סוטין נולד בסמילוביצ'י, כפר בן 400 תושבים ליד מינסק שבבלארוס. הוא היה בנו העשירי של חייט יהודי עני, וכילדי הקהילה הקטנה האחרים קנה את חינוכו בחדר. על ילדותו דבר מעט ובמרירות, אולם ידידו ובן כפרו הצייר מיכאל קיקוין וידידים אחרים הפליגו אודותיה בסיפורים שהפכו לאגדה. נאמר עליו שעוד בהיותו בן שבע גנב כלי מטבח כדי לקנות צבעים; שבגיל שלוש עשרה היה נוהג לרשום דיוקנים על פיסות ניר ועל הקירות הבתים ; שאביו, אדם נבער וגס, ביקש שבנו יהיה חייט או סנדלר, וראה בעין רעה את נטייתו לציור. הילד גדל בודד ומסוגר.

בהיותו בן 16 ביקש לצייר את דיוקנו של יהודי בן כפרו, וספג בשל כך מכות נאמנות. עם 25 רובלים ששולמו לו כפיצוי על המכות שקבל ובאישור אמו עזב את העיירה ועבר יחד עם חברו קיקוין למינסק. שם החל ללמוד ציור, אחרי שנת לימודים אחת התקבל בוילנה לאקדמיה לאמנות. שם למד שלוש שנים, בהן סבל מעוני ומחסור.

בשנת 1913 הגיע סוטין בן העשרים לפריז ופגש שם חברים יהודים מוכרים - קיקוין ופנחס קרמין, מארק שאגאל, אמדאו מודיליאני ואחרים. אמנים צעירים בעלי שיעור קומה, שפיתחו גישה אקספרסיוניסטית ועתידים להוות לצידו את עיקרה של האסכולה היהודית בפריז, אשר פעלה בצרפת בתחילת המאה ה-20. סוטין נחשב לראש אסכולה זו. גם בפריז חי במחסור. מאז ועד מותו עתיד היה סוטין לנדוד ללא הפסק בין רובעי פריז ובין כפר לכפר ברחבי צרפת. הוא צייר מאות ציורים, בעיקר נופים ודיוקנים. במלחמת העולם השנייה, עם כיבוש צרפת בידי גרמניה, נאלץ סוטין לעזוב את ביתו בפריז ולהסתתר במקומות שונים, לעתים גם תחת כיפת השמיים ביערות מפחד הגסטאפו. מחלת כיב הקיבה שהציקה לו גברה בתנאים אלה ודימום כבד אילץ אותו לבסוף לעזוב את מחבואו, לחזור לפריז ולהיכנס לבית חולים לניתוח, שלא הצליח להציל את חייו. סוטין מת ב-9 באוגוסט 1943 מכיב קיבה.