ביוגרפיה מרדכי זאב (ולדימיר) חבקין

מרדכי זאב (ולדימיר) חבקין נולד ב-1860 במשפחה שכמו הרבה אחרות באמצע המאה ה-19 עברה מבלרוס לאיזור אודסה ODESSA. אחרי לימודי בית ספר הוא נתקבל לאוניברסיטת אודסה ללימודי ביולוגיה. בהיותו סטודנט חבקין היה מעורב בפעילות סוציאליסטית שהייתה לא חוקית באימפריה. כאשר הוא נעצר של ידי המשטרה נעמדו בפניו שתי אופציות – להגר מהמדינה או ללכת לכלא. חבקין החליט לעזוב את רוסיה ונסע לשוויץ ואחר כך לפריז. שם הוא עבד במכון פסטר – מקום שהיה וישנו המוסד המוביל לחקר המיקרוביולוגיה באירופה. שם ב-1892 לראשונה בהיסטוריה הוא פיתוח חיסון נגד חולרה. תוך הסתכנות עצמית הוא ערך את הניסוי הראשון על גופו ופרסם את מחקריו מיד אחר כך. מסקנותיו התקבלו בספק גדול בקהילה המדעית, אפילו בסביבותם של פסטר ומצ'ניקוב. באותה תקופה בתת היבשת ההודית השתוללה מחלת הכולירה, שקיפחה את חייהם של אלפי איש מדי יום. למרות ההתנגדות שפגש, חבקין נשלח להודו על ידי הממשלה הבריטית, ותוך שנתיים בתור בקטריולוג ראשי הצליח לחסן 42,000 איש. מקרי המוות בין אנשים שחוסנו ירדו פי עשרות. ב-1896 החלה להשתולל בבומביי מגפת הדבר. חבקין הגיע לשם במהרה לאחר שבדק את החיסון על עצמו הצליח שוב לחסן אלפי איש, שמקרי המוות ביניהם ירדו לאפס. הודות למשקיפים על פעילותו מארצות שונות התפרסם שמו של חבקין בעולם כמומחה לחיסונים נגד מגפות (אגב רק במולדתו אוקראינה ורוסיה לא ידוע על איש דבר ולא נשאר שום זכר לפעולתו). המעבדה שהקים ב-1896 בבומביי נהפכה עם הזמן למרכז לחקר אפידמולוגיה ובקטריולוגיה במזרח אסיה. מ-1925 היא נקראת המכון על שם חבקין. ב-1897 חבקין זכה להוקרה המכובדת ביותר מהמלכה ויקטוריה. ב-1915 זכו החיילים הבריטיים לסדרה של חיסונים נגד שלושה סוגים של מחלות טיפוס לפי המלצתו של חבקין.

לעת זקנתו חבקין המשכיל חזר בתשובה ופעל רבות לתמיכה במוסדות חינוך יהודיים ברחבי אירופה. בין היתר הוא הקים קרן עזרא לתמיכה בישיבות ומוסדות תורה. כמו כן הוא הצטיין בפעילות ציונית והיה בין התומכים הנלהבים של הישוב היהודי בארץ ישראל.