ביוגרפיה של יצחק בשביס זינגר

יצחק בשביס זינגר (בכתיב יידי: יצחק באַשעוויס זינגער; באנגלית: Isaac Bashevis Singer‏ 21 בנובמבר 1902?, ורשה – 24 ביולי 1991, מיאמי), מגדולי סופרי היידיש; חתן פרס נובל לספרות לשנת 1978.

תולדות חייו--

יצחק זינגר, בנו של רב, נולד בתחילת המאה ה-20 וגדל ברובע יהודים עני בוורשה שבפולין. הציג את 14 ביולי 1904 כתאריך הולדתו, אך ההערכה היא שהוא נולד מוקדם יותר, ב-21 בנובמבר 1902.

את סיפוריו הראשונים כתב בעברית, אך עד מהרה עבר ליידיש - השפה שרוב העם היהודי במזרח אירופה ובארצות הברית הבין וקרא באותה תקופה. בוורשה היה מגיה של מוסף ספרותי וכן עסק בתרגום ספרים מגרמנית לשפת היידיש. בשנת 1935 החליט אחיו להגר לאמריקה ויצחק הצטרף אליו, שם עבד עם אחיו בעיתון היידי "פארווערטס".

את השם "בשביס" אימץ לעצמו כדי להנציח את שם אמו בת-שבע שנספתה בשואה. כן השתמש בשמות עט בנוסף לבשביס זינגר – ורשבסקי וד. סגל. ספריו תורגמו לעשרות שפות וכמה מהם הפכו למחזות וסרטים, כמו "העבד", "שונאים סיפור אהבה" ו"ינטל" על פי ספרו "ינטל בחור ישיבה".

שנים רבות הוא גר ב’’אפר ווסט סייד’’ (הצד המערבי העליון) – שכונה ברובע מנהטן שבעיר ניו יורק.

נפטר במיאמי שבפלורידה ב-24 ביולי 1991, ונקבר בבית קברות קטן בצפון ניו ג'רזי. במיאמי נקראה שדרה על שמו לאחר מותו.

ישראל זמיר, בנו של יצחק בשביס זינגר, חי בקיבוץ בית אלפא, והיה עורך המוסף השבועי של העיתון "על המשמר". אֶ‏חיו של בשביס-זינגר היו סופרים יידישאים בזכות עצמם גם כן. אחיו הוא הסופר ישראל יהושע זינגר, שבין ספריו הידועים ניתן למנות את "יושה עגל", "בית קרנובסקי" ו"האחים אשכנזי". אחותו היא הסופרת אסתר קרייטמן.

בחודש ינואר 2008, כסלו תשס"ח, לאחר מאבק רב שנים של בנו, ישראל זמיר, נחנך רחוב על שמו של בשביס-זינגר בתל אביב.

יצירתו--

בכתיבתו באה לידי ביטוי דמותו כאיש מאמין אף על פי שעוד מילדות לא הקפיד לשמור על מצוות התורה. אחד המוטיבים החוזרים הנפוצים בכתביו הוא התהיה של הדמויות על קיום האלוהים וכן שאלות על מהות הבריאה והקיום האנושי, במיוחד על רקע תקופת ההשכלה. לעתים קרובות הגורם לתהיות הוא השטן ממש, שמנסה לפתות בדרכים שונות יהודים שומרי-תורה לחטוא, להאמין כי "אין דין ואין דיין" או להתנצר. התהיות האלה גורמות לדמויות לפתח סטיות ושגעונות. בשביס זינגר מרבה לתבל את כתיבתו בתערובת של אמונות תפלות יהודיות, כשפים ומושגים מהקבלה, כולל גלגולי נשמות ושמות של מלאכים ושדים כגון קטב מרירי, כל זאת על רקע חיים יהודיים פשוטים. תיאור של קיום מצוות יומיומיות כגון תפילות, תפילין, כשרות ושמירת שבת תופסים לרוב חלק מהעלילה.

השכלתו הרחבה של זינגר שבסיסה ספרות קלאסית שקרא בילדותו "תחת השולחן" יחד עם ספרי פילוסופיה ניכרת בכתיבתו שמצטיינת בעומק מחשבה השזורה בעלילה. הוא הושפע רבות משופנהאואר, ברוך שפינוזה, עמנואל קאנט ומפרידריך ניטשה והדבר ניכר ביצירותיו הספרותיות.

כמו כן, קיים אצלו מוטיב מרכזי של מאבק אידאולוגי בין אמונה ודת לרציונליות, והתיחסותו לדת היהודית היא מזווית של אדם מודרני, אך עם קורטוב של געגוע לחיים יהודיים ישנים על-פי התורה. כך הוא מוצא את עצמו מתריס נגד אלהים על חוסר הצדק בעולם ועל האכזריות השלטת בו. הוא מגדיר את עצמו כיהודי מרצון ולא מכורח גורל, והתשובה לשאלה "מיהו יהודי?" קשורה למה שכל אינדיבידום חש ולאיזו לאומיות ברצונו להשתייך.

לפעמים בשביס זינגר מסיים את עלילת ספוריו באבדון, כשלגיבוריו אין מוצא מהגורל שנכפה עליהם ("יום שישי הקצר") או מהחטאים שלהם ומכניעתם ליצר הרע ("זיידלוס האפיפיור"), אך יש גם סיפורים שבסופם הגיבור מוצא מנוחה ונחלה (כגון "הסנדלרים הקטנים").

בשביס זינגר היה צמחוני, והצמחונות ידועה כמוטיב מרכזי ביצירתו. בסיפורו "כותב המכתבים", מספיד גיבור הסיפור, הרמן, את העכברה שחלקה עמו פרק מחייה ומתה בגללו:

מה הם יודעים - כל המלומדים הללו, כל הפילוסופים הללו - על שכמותך? הם שכנעו את עצמם כי האדם, הנפשע שבכל המינים, הוא נזר הבריאה. כל היצורים האחרים נבראו רק כדי לספק לו מזון, עור, ולסבול ייסורים והשמדה. מבחינתם, כל בני האדם נאצים; עבור בעלי החיים כל יום הוא טרבלינקה. תרגום: נמרוד הלפרן, מעריב, 12/7/2002‏‏

מספריו שתורגמו לעברית--

• העבד – סיפורו של תלמיד חכם שנמכר לעבדות לאחר גזרות ת"ח ת"ט ומתאהב באישה גויה. תירגם חיים פלג, הוצאת עם עובד, תשכ"ו 1966. תירגם שנית אברהם יבין, הוצאת עם עובד, תשס"ב 2002.

• האחוזה - רומאן מחיי היהודים בפולין בסוף המאה ה-19, תירגמה אביבה גור, הוצאת ספרית פועלים, 1972.

• הנחלה - רומאן (המשכו של האחוזה), תירגמה אביבה גור, הוצאת ספרית פועלים, 1976.

• שושה - סיפור על סופר המתאהב בנערה לא בוגרת, תירגם צבי ארד, הוצאת עם עובד, תשל"ח 1978.

• שונאים - סיפור אהבה - רומאן על ניצול שואה בארצות הברית שאינו יכול לקחת אחריות על עצמו, תירגם ישראל זמיר, הוצאת ספרית פועלים, 1979.

• עושה הנפלאות מלובלין, תירגם ברוך קרוא, הוצאת ספרית פועלים, 1983. תירגמה שנית בלהה רובינשטיין תחת השם הקוסם מלובלין, הוצאת ספרית פועלים, 2008.

• תאוות, תירגם צבי ארד, הוצאת זמורה ביתן, תשמ"ג 1983.

• מורשה עד ניו-יורק - פרקי אוטוביוגרפיה, תירגם צבי ארד, הוצאת עם עובד, תשמ"ד 1984.

• יום של עונג - סיפור ילדותו של הסופר בורשה של תחילת המאה ה-20, תירגם אברהם זינגר, הוצאת אדם, 1985.

• החוזר בתשובה, תירגם ישראל זמיר, הוצאת ספרית הפועלים, תשמ"ו 1986.

• מותו של מתושלח, תירגם משה זינגר, הוצאת מעריב, תשמ"ט 1989.

• ינטל בחור הישיבה - ספר זה עובד למחזות ולסרט (ינטל), תירגם שלמה צוקר, הוצאת עם עובד, תשנ"א 1990.

• חלאה, תירגמה עופרה עופר, הוצאת מעריב, תשנ"א 1991.

• משפחת מושקט, תירגם צבי ארד, הוצאת זמורה ביתן, תשנ"א 1991.

• מלך השדות - הרומן האחרון של זינגר, תירגם משה זינגר, הוצאת זמורה ביתן, תשנ"ב 1992.

• הסרטיפיקט, תירגמה עופרה עופר, הוצאת מעריב, תשנ"ג 1993.

• משוגע - סופר יהודי אמריקאי המסתבך במערכות יחסים מטורפות עם נשים וגברים יהודים, תירגמה מאירה לבנת, הוצאת מעריב, תשנ"ה 1995.

• בית-הדין של אבא

• המפתח - סיפורים (בתרגומו של ישראל זמיר, בנו של יצחק בשביס זינגר)

• שפינוזה מרחוב השוק - סיפורים, תירגם אורי בלסם, הוצאת הד ארצי, תשנ"ט 1998.

• אנשים בדרכי - סיפורים, תירגם אריה אהרוני, הוצאת ספרית פועלים, תש"ס 1999.

• צללים על ההדסון - רומאן המתאר את חייהם של פליטים יהודים בניו-יורק בסוף שנות הארבעים, תירגם יובל קשדן, הוצאת הד ארצי, תש"ס 2000.

• השטן בגוריי, תירגמה בלהה רובינשטיין, הוצאת כרמל, תשס"א 2000.

• חורבן קרשב, תירגמה בלהה רובינשטיין, הוצאת כרמל, תשס"א 2000.

מחזותיו שהוצגו בארץ--

• ינטל, תרגם יעקב שבתאי, במאי חנן שניר, הוצג בתיאטרון הקאמרי בשנת בינואר 1980.

• לכל השדים והרוחות, עיבד וביים מייקל אלפרדס, תרגמה רבקה משולח, הוצג בתיאטרון הקאמרי, בשנת 2001.

• העבד, עיבד וביים יבגני אריה, תרגם בן בר-שביט, הוצג בתיאטרון גשר, בשנת 2002.

• הנאהבים והנעימים, עיבד מוטי לרנר עם בנו של בשביס זינגר, ישראל זמיר, הבמאי חנן שניר, הוצג בתיאטרון הבימה, בשנת 2004.

• שונאים, סיפור אהבה, עיבדה וביימה אירינה גורליק, הוצג בתיאטרון מיקרו, בשנת 2006.

• שונאים. סיפור אהבה, עיבדו רועי חן ויבגני אריה, ביים יבגני אריה, תרגם רועי חן, מוצג בתיאטרון גשר, בשנת 2009.

• שדים - בהשראת "השד מטישווייץ", "הגולם מפראג" ו"טייב'לה והשד שלה", עובד על ידי סטודנטים מסדנת התיאטרון של בית הלל בירושלים, ביים יפים ריננברג, הוצג בבית הלל באוניברסיטה העברית, בשנת 2009.

מקור: ויקיפדיה